| מדי חודש מתמקד העלון באחד מן הנושאים המטופלים במחלקות השונות של משרדינו: מיסוי, נדל"ן, מיזוגים ורכישות, אסטרטגיית ורישום פטנטים, חברות טכנולוגיה ויזמות, ניירות ערך והנפקות, סימני מסחר, ביוטכנולוגיה, מכשור רפואי, משפט ואינטרנט, עסקאות בינלאומיות ומשפט מסחרי ואחרים.
אנו מקווים כי תמצא בין דפי הגליון טיפים וכלים יעילים ושימושיים, המאפשרים בין היתר גישור בין השפה המשפטית (ה"משפטולוגיה") לבין השפה והתובנה המסחרית. נשמח לשמוע את דעתך, שאלותיך והערותיך, כמו גם הצעות לנושאים ועניינים נוספים שהנך סבור כי ראויים לדיון מעל דפי עלון זה . כתובתנו: Eitan-Mehulal@em-lg.com
על מנת להירשם לדיוורים החודשיים שלנו וללמוד יותר על פעילות משרדנו , אנא בקרו באתר שלנו: www.EitanMehulal.com |
| | | ענקי תעשיית המוזיקה נכנעים: במקום להילחם הם נותנים תמריצים להורדת תוכן בדרך חוקית | |  | | מאת עו"ד שירלי גל |
| | בעידן הדיגיטלי, לאחר כניסת האינטרנט לחיינו, ופיתוחן של טכנולוגיות המאפשרות העתקה ושיתוף קבצים בקלות, זכויות היוצרים הקלאסיות כפי שהכרנו אותן במאה השנים האחרונות ניצבות בפני אתגר רציני. רשת האינטרנט, המאפשרת גישה לאינסוף פרטי מידע בלחיצת כפתור, מהווה את האגוז הקשה ביותר לפיצוח עבור המבקשים להגן על זכויות היוצרים. הסיבה לכך נעוצה בחוסר היכולת למנוע ממשתמשים גישה למאגרי מידע המכילים פריטים מוגנים בזכויות יוצרים אשר הועלו לרשת באופן חוקי או שאינו חוקי. השמרנים טוענים כי הדין קודם לטכנולוגיה, ואילו היצירתיים הבינו כי אם אינך יכול להילחם בהם – עדיף למצוא את הדרך להצטרף אליהם. אלו המחזיקים בגישה השמרנית סבורים כי יש להגן במלוא העוז על בעלי הזכויות הקנייניות כנגד המפרים, שאם לא כן, לא יהיה לאמנים וליוצרים תמריץ כלכלי להמשיך וליצור. הללו תומכים בתביעת משתמשי הקצה (הצרכנים המעתיקים) ובארה"ב אף יש מי שמיישמים זאת. מנגד, רבים מחזיקים בגישה כי בכל הנוגע לרשת האינטרנט, יש לצאת מגדרן של זכויות היוצרים הארכאיות, או לכל הפחות להגבילן. על כן יש האומרים כי הפתרון צריך להתאים להלך הרוח והזמן ולא להיות מנותק ממנו.
| | | ניסיון העבר מלמד כי על אף החשש בתעשיית התוכן - התקדמות טכנולוגית אינה עוצרת פיתוח ויצירה | | המתח בין קידמה טכנולוגית והגנה על זכויות יוצרים מופיע ברקע המהפכות הטכנולוגיות של המאה שעברה. תחילה סברו רבים, כי הופעתם של הרדיו והפטיפון יביא להכחדתם של זמרי האופרה והזמרים הנודדים ברחבי אירופה ובכך יבוא סופה של המוזיקה הקלאסית. לאחר מכן, חששו כי המצלמות יפחיתו מערכן האומנותי של תמונות האומנים המקוריות וכי מכונות השכפול והצילום יכחידו את תעשיית הספרים. מאוחר יותר, ניסו אולפני הקולנוע הגדולים בארה"ב למנוע מחברת סוני לפתח את מכשיר הבטאמקס (שלימים התקדם למכשיר הוידאו הביתי), בטענה לאחריות עקיפה להפרת זכויות יוצרים הנעשית על ידי המשתמש הביתי אשר מקליט את הסרט. במקרה זה פסק בית המשפט העליון בארה"ב כי טכנולוגית הוידאו לא מפרה את זכויות היוצרים והטכנולוגיה פרחה.
אומנם עשרים שנים מאוחר יותר, כשנדון עניינה של תוכנת שיתוף הקבצים נאפסטר - הפסידה הטכנלוגיה לבעלי התוכן. נקבע כי מי שמפיץ טכנולוגיה במטרה לקדם הפרת זכויות יוצרים תוך כדי השימוש באותה טכנולוגיה, נושא באחריות להפרות של משתמשי הקצה. התוכנה, שבימי השיא שירתה כ-170 מיליון משתמשים הוסרה מהרשת והחברה נסגרה. אולם, על אף ההצלחה המשפטית, ההעתקות הבלתי חוקיות ושיתוף הקבצים המשיכו להתבצע ותעשיית התוכן הבינה כי אם לא ניתן להילחם בתופעה – כדאי להצטרף אליה ולהחליף את המודל הכלכלי בכזה שיהא יצירתי. גם שינויים משמעותיים בטעמי המשתמשים ובאמצעים הטכנולוגיים תומכים במגמה זו.
| | | מה שהיה הוא שיהיה – מציאת מודל כלכלי המותאם למציאות הטכנולוגית ולרצונות הצרכן
| | |
| כבר בימי הוידאו, כשתעשיית הסרטים הבינה שנכשלה במאבקה המשפטי נגד הטכנולוגיה (ראה מקרה סוני לעיל) – התעשתה התעשייה והחליטה לנצל את הטכנולוגיה לטובתה. זו היתה התקופה בה ענקית ספריות הוידאו "בלוקבאסטר" פרחה. ענקי הקולנוע מכרו את הסרטים לספריות הוידאו אשר השכירו אותם להמונים לאחר שהצפיה בהם בבתי הקולנוע מוצתה. כך נולד מודל כלכלי אשר המשיך להניב רווחים לתעשיית הסרטים ואף עזר להפיץ את היצירות להמונים.
כך גם בעידן הדיגיטלי היום – מה הטעם להשקיע באמצעים טכנולוגיים יקרים בניסיון להצפין קבצים ולמנוע הפצתם שעה שברשת מסתובבים האקרים צמאי אתגר אשר ישמחו לפצח כל פיתוח טכנולוגי ולהפכו לבלתי רלוונטי כבר ביום המחר? טעמי הצרכן אשר השתנו אף הם, מחייבים מודל כלכלי חלופי: כיום המשתמשים אינם מעוניינים לרכוש דיסק שלם אלא חפצים בשיר ספציפי יחיד.
חנות וירטואלית הינה פתרון המאפשר למשתמשים לרכוש את אותו שיר בודד. בדרך זו גם האומן מרוויח --במקום לאסוף בתהליך ארוך עשרה ויותר שירים לאלבומו, הוא יכול לפרסם סינגלים קליטים ולהגיע לקהל יעד עצום בלא להשקיע במערך הפצה מסורבל ויקר. יתרה מכך, האומנים מצאו את האמצעים לשמירה על פרנסתם בקיימם הופעות רבות בפני קהל אשר אין להן תחליף - הקשר הבלתי אמצעי עם קהל המעריצים הינו חוויה אשר לשמחתם ורווחתם - לא ניתן לשכפל.
כך גם, ויתור על מערך ההפצה היקר שמייקר את העלות לצרכנים, מאפשר לאמנים ויוצרים רבים יותר בדרך להיחשף. לעומת מערך ההפצה היקר אשר סינן אמנים ויוצרים רבים וטובים שלא זכו לעלות על דרך המלך לפלייליסט.
| | | התפכחות התעשייה - הדרך לפתרון win-win לכולם? | | | נדמה כי כיום, לאחר שתעשיית זכויות היוצרים ניסתה להילחם באתרי השיתוף, מסתמנת מגמה ש"זורמת" עם התופעה רחבת המימדים ובמקום להילחם במשתמשים תעשיית המוזיקה מייצרת פתרונות יצירתיים יותר במטרה לתמרץ את המשתמש לשלם (גם אם מעט מאוד) עבור הורדת תוכן חוקי באמצעות חנויות וירטואליות לגיטימיות להורדת קבצים, דוגמת iTunes או מקבילתה הישראלית iMusic (הפועלת ברישיון אקו"ם ובעלי הזכויות, ומציעה הורדת שירים חוקית ב-3.90 ₪ לשיר). ההנחה הינה שאם לצרכן תהא אפשרות להוריד תוכן בצורה חוקית מאתר לגיטימי בסכום סמלי הוא יבחר באפשרות הזו על פני שיתוף קבצים בלתי חוקי.
בדרך זו מסייעת תעשיית התוכן הן להגברת צריכת התוכן באופן חוקי והן לקידום היצירה. הנגישות והזמינות של התוכן החוקי הופכים את העיסקה לכדאית למשתמש - וכך כולם יוצאים נשכרים. |
| | | |
|
|
| | | | לחץ כאן על מנת לשלוח לינק להעתק של גליון זה לחבר. |
|
| |
| | | | | הערה: הנושאים הכלולים בידיעון זה תוארו בתמציתיות לצורך מתן מידע כללי בלבד, ואין לראות בהם משום חוות דעת או ייעוץ משפטי. | | |
|
|
