הצדעה בכנסת
לאליאנס - כי"ח, לציון 150 שנות פעילות חינוכית
יב בסיון תש"ע (2010- 05- 25)
את כל הישגיי ופעילותי בהוראה
בארץ ובמרוקו, יש לזקוף לזכות אליאנס,
שהגיע לכל אתר ואתר, שבו חיו קהילות יהודיות.
התחנכתי בבית ספר "אליאנס" מכיתה א' ועד סיום בית המדרש למורים
בקזבלנקה.
התחלתי את דרכי בהוראה, כמורה ומנהל בבית ספר "אליאנס" בעיירה תלסינת בדרום מזרח מרוקו. אני בוגר ותיק של האוניברסיטה
העברית (לשון עברית, שפה וספרות ערבית). פיתחתי, מלבד שיטה מהירה להוראת הקריאה
והדקדוק המקראי, גם שיטה חדשנית וקלה להוראת הקריאה בערבית, על כל מרכיביה והגאיה
ברמה של קריאה בקוראן, שזכתה לפרסום רב ולהכרה רשמית במשרד החינוך, ובניתי אתר
באינטרנט ללימוד החומר באמצעות טכנולוגיה מתקדמת, לשימוש מורים ותלמידים: www.lomedlikro.com
נולדתי בעיירה ריש לרגלי האטלס, בסמיכות לנחל זיז, שמימיו
צלולים ושקטים. בני הקהילה היהודית היו סוחרים ובעלי מלאכה. אורח החיים היה דתי
מסורתי.
הרשו לי לקרוא לכם קטע מרגש מזיכרונות ילדותי:
השיעורים בתורה (באחת הפינות בבית הכנסת) התחילו תמיד באמירת "עזרנו בשם ה' עושה שמים וארץ" והסתיימו בברכת יעקב לבני יוסף: "המלאך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים
ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ" (בראשית מח, טז)
הילדים למדו ולמדו בקול רם, במשך שעות ארוכות, ללא פעמון וללא הפסקה. כולם
חיכו, בכיליון עיניים, לשמוע מפי הרב את הברכה הגואלת, ולמלאך יעקב, שישא אותם על
כנפיו לבתיהם בעיירה. בסוף היום, לשמע המילים הראשונות של הברכה מפי הרב ז"ל,
הניחו "התלמידים" את החומשים הבלויים על התיבה, ועזבו, במהירות הבזק, את
בית הכנסת.
אלה היו פני החינוך היהודי מדורי דורות בעיירה, עד שיום אחד, באופן פתאומי,
הגיעה הבשורה שהלהיבה את הלבבות, והעמידה את בני הקהילה היהודית על רגליהם- לקום
ולבנות במו ידיהם את בית הספר אליאנס. זה היה נס, וזה קרה בשלהי שנת 1944.
עידן חדש בא לעיירה. הילדים עברו ללמוד בכיתות מרווחות בבית הספר החדש,
שהוקם, רחוק ממרכז העיירה. למיקום בית הספר הייתה מטרה חינוכית: להוציא את הילדים לַמרחב,
לחסן אותם מפני הפחד, ולנטוע בלבם את הרגשת החופש.
לימודי התורה השתלבו בתכנית הלימודים הכללית. השפה הצרפתית הפכה, במשך
השנים, לשפת דיבור של הילדים היהודים בעיירה, וַאֲפילו שַרֽנו בֽמקהלה את השיר noble France!
O
(הידד! צרפת האצילה!). בגמר היסודי, המשיכו התלמידים את לימודיהם
בבתי ספר "אליאנס" בערים הגדולות.
ארגון כי"ח המוכר בשמו בצרפתית Alliance Israélite Universelle הוקם בשנת 1860 בפאריס,
ע"י קבוצת אינטלקטואלים יהודים, לאחר האמנציפציה, שלה זכו היהודים, מכוח
הצהרת זכויות האדם בצרפת. באותה שנה (1860) נולד הרצל. האם זו יד המקרה? לאלוקים
תעלומות!
"כל ישראל חברים" מושתת על האחווה ועל הערֵבות ההדדית. כל ישראל מעורבים
ומשולבים זה בזה כגוף אחד ובני גורל אחד.
לכי"ח היו שתי מטרות עיקריות: לתת הגנה ליהודים הסובלים מאנטישמיות
בכל מקום בעולם, ולהוציא את האוכלוסיות החלשות מן הדלות, האדישות והבערות, להפיח
בהן רוח חיים חדשה (כדברי הנביא יחזקאל), באמצעות חינוך טוב והשכלה מערבית
לצאצאיהן.
תקופת המנדט הצרפתי במרוקו (1912- 1956) הייתה הזדמנות פז למייסדי
כי"ח ללמוד מקרוב את מצבן של הקהילות היהודיות, ולהעלות את רמתן החברתית,
הכלכלית והתרבותית. נבנו בתי ספר רבים בֶערים ובַעיירות, ובמשך השנים, הרשת גדלה
והתרחבה מעיר לעיר ומכפר לִכפר ללא מפריע. זו הייתה תקופת הזוהר של כי"ח.
בסיום תקופת המנדט ועצמאות הממלכה המרוקאית (מרץ 1956), הוחלט רשמית, ובִשלב
ראשון, על הלאמת 19 בתי הספר המפוארים ברשת, למרות הַשֽתַדֽלָנוּת והשכנוע של
ראשי הארגון בקרב השלטון המרוקאי, ובראשם מר ג'ול בראונשוויג
ז"ל, שכיהן כנשיא אליאנס בשנים: 1976- 1985.
השלטונות המרוקאיים התייחסו לכי"ח כאל שריד של הקולוניאליזם, ולכן לא
היה מנוס מההלאמה הזאת, שהביאה לדעיכה הדרגתית של מפעל כי"ח במרוקו. קבוצות
יהודים משכילים - שחשבו שאינם יכולים להשתלב בחברה המרוקאית, בשל תרבותם המערבית
והיעדר ידע בשפה הערבית הספרותית, שהפכה לַשפה הרשמית של המדינה העצמאית - יצאו לצרפת,
לארה"ב ולקנדה. ארגונים יהודיים וישראליים, הגיעו להחלטה, שיש להתחיל בהעלאת הקהילות
היהודיות ארצה. בקרב היהודים במרוקו הייתה תמיד כמיהה לציון, והם היו מוכנים נפשית
לעזוב מיד את אדמת מרוקו ולעלות לארץ. רבים מהם לא הבחינו בין משיחיות לבין ציונות.
תרומת כי"ח לעם ולמדינה - סיכום:
1) כי"ח הרים מן "האשפתות" אוכלוסיות יהודיות שלמות, העלה את
קרנן, והעניק חינוך והשכלה לצאצאיהן, שהשתלבו בחברה בישראל ובצבא. קשה לדמיין מה
היה קורה ליהדות מרוקו וֽלַאֲחרות, ללא המפעל החינוכי האדיר של האליאנס.
2) כי"ח לא היה ארגון ציוני, אך פעילותו בשדה החינוך הכללי וההכשרה
המקצועית, למבוגרים, מהווה היום תרומה חשובה מאוד לציונות ולמדינת ישראל.
3) כי"ח תרם רבות בחיזוק השכבות החלשות בתפוצות, לפני קום המדינה, ולחיזוק
החברה והמדינה לאחר הקמתה.
4) הפעילות החינוכית של האליאנס הצילה את הקהילות היהודיות בתפוצות לא רק
מן הבערות והעוני, אלא גם שמרה על אורח חייהן. הילדים היהודים למדו בבתי ספר של
"אליאנס", ונמנעה ההתבוללות בתוך האוכלוסייה המקומית. כי"ח יצר אווירה של חיים ותקווה בקרב הקהילות היהודיות- אווירה של התחדשות והתרוממות הרוח.
חשוב לציין, לשבחה
של ממלכת מרוקו, את הסובלנות הדתית כלפי אזרחיה היהודים מאז ומעולם.
5) כי"ח הכשיר, במשך דורות, תשתית אנושית יעילה ומודעת ליכולותיה, והקל
רבות על קליטת ההמונים בארץ ישראל. לכי"ח נשמרות זכויות היסטוריות נעלות, שתֵירשמנה
באותיות זהב בספרי האומה.
קריאה לפעולה דחופה, לא מעבר לים, אלא כאן בארצנו:
לאור הניסיון הרב שצבר האליאנס בשיקום אוכלוסיות שלמות, אני
קורא, בהזדמנות זו, לפרופ' אדי סטֵאג, נשיא אליאנס ולדניאל בראונשוויג, יו"ר
כל ישראל חברים, להירתם למשימה חדשה ודחופה: להתוות תוכנית פעולה מקיפה, לשיקום
נוער השוליים והנוער בסיכון, ולפעול במסגרת רשמית רחבה. תושבי ישראל, אלה שיודעים
על קיום הארגון ואלה שאינם יודעים על קיומו, יכירו לכם תודה.
ביום חג זה, אקרא שתי שורות מתוך ההלל לכבוד כי"ח, מייסדיו ונציגיו:
מאת ה'
היתה זאת היא נפלאת בעינינו
זה היום
עשה ה' נגילה ונשמחה בו
בדיון בוועדת החינוך של הכנסת, התייחס מר נתן שטרית, בעיקר, לתרומת
כי"ח לחברה ולמדינה.
מורה ותיק וחוקר הוראת הקריאה בתחום הפדגוגי-דידקטי